בוניטו בתקציב נמוך: איך להוציא פחות בלי להרוס את הטיול

לבוניטו יש מוניטין של יעד יקר, ולמוניטין יש בסיס: כרטיס לשנורקלינג עולה כמו כמה לילות בבית הארחה פשוט, והמחיר זהה בכל סוכנות. אבל החשבון לא סגור. מה שקובע כמה תוציאו הוא מספר הטיולים בתשלום, ההסעה אליהם ועונת השנה. המדריך הזה מראה איפה אפשר לקצץ באמת ואיפה קיצוץ יוצא יקר. המספרים לעיון נמצאים בכמה עולה טיול לבוניטו.

להבין מאיפה מגיעה העלות

בטיול טיפוסי של ארבעה ימים לשני אנשים, הטיולים וההסעה אליהם הם בדרך כלל הגוש הגדול ביותר בתקציב, ואחריהם הלינה, האוכל והנסיעה לבוניטו. זה משנה את האסטרטגיה: ויתור על שנורקלינג אחד חוסך יותר מהחלפת בית הארחה, ובחירה נכונה של הסעה יכולה להיות שווה לילה.

כדאי לזכור שלכרטיס לטיול יש מחיר קבוע, שנקבע על ידי האטרקציה, והוא זהה בכל הסוכנויות. אין סוכנות זולה לכרטיסים; יש סוכנות עם הסעה זולה יותר ועם מסלול בנוי טוב יותר. הבינו את השיטה בהשובר היחיד.

איפה אפשר לחסוך באמת

1. עונה שקטה

זו ההחלטה שמשפיעה הכי הרבה. מאפריל עד יוני ומאוגוסט עד נובמבר, מחוץ לחגים, מחירי הלילה יורדים, חלק מהאטרקציות גובות מחיר כרטיס נמוך יותר, אין מינימום לילות ויש מקום בטיולים. המים בדרך כלל צלולים, כי יורד פחות גשם. יולי והתקופה מחג המולד ועד הקרנבל הם היקרים ביותר. ראו העונה הטובה ביותר לבוניטו.

2. שנורקלינג אחד, לא שלושה

השנורקלינג בנהר הוא הטיול שמגדיר את בוניטו, והוא גם היקר ביותר מבין הטיולים הרגילים. מי שעושה שלושה טיולי שנורקלינג בארבעה ימים מוציא הרבה כדי לראות וריאציות של אותו סוג נהר. בחרו אחד טוב, כמו ריו דה פראטה או ריו סוקורי, והשלימו את המסלול עם מערות, חופי נהר וטיול תצפית, שעולים פחות ומראים דברים אחרים.

3. חופי נהר

חופי הנהר הם הטיולים הזולים ביותר באזור והם תופסים אחר צהריים שלם: נהר, צל, קיוסק, לפעמים אומגה ושביל. באלנאריו מוניסיפל, כמה קילומטרים מהמרכז, הוא הנגיש ביותר ולא מחייב ואן של סוכנות. מסלול חסכוני משלב טיול בתשלום בבוקר עם חוף נהר אחר הצהריים, או מקדיש יום שלם לחוף נהר. ראו חופי נהר בבוניטו.

4. לקבץ טיולים לפי כיוון

הסוכנויות גובות על ההסעה לפי טיול או לפי יום, והטיולים נמצאים בכיוונים מנוגדים. שני טיולים באותו כיוון באותו יום (למשל ריו דה פראטה ובוראקו דאס אראראס, שניהם בכיוון ז’רדים) עולים נסיעה אחת במקום שתיים. בקשו מהסוכנות לבנות את המסלול לפי אזור; זה מה שסוכנות טובה עושה כברירת מחדל. המפה של בוניטו מראה את הכיוונים.

5. הסעה משותפת או רכב בחלוקה

לבד או בזוג בלי רכב, ההסעה המשותפת של הסוכנות היא הדרך הזולה ביותר להגיע לטיולים. משלושה אנשים, רכב שכור או פרטי יוצא בדרך כלל זול יותר מההסעה לפי טיול, ובנוסף משחרר את חופי הנהר ואת הלינה מחוץ למרכז. עשו את החשבון מראש: בוניטו בלי רכב ובוניטו ברכב.

6. הוסטל, קמפינג או בית הארחה פשוט

במרכז יש הוסטלים עם חדרים משותפים ופרטיים ומטבח משותף, ויש חניוני קמפינג בעיר ובחלק מחופי הנהר. בית הארחה פשוט ברחוב צדדי, בלי בריכה, ממלא את תפקיד השינה והיציאה המוקדמת. מאחר שכמעט כל היום עובר בחוץ, המתקנים של מקום הלינה הם הפריט הקל ביותר לקצץ בלי הפסד. ראו בתי הארחה בבוניטו.

7. לבשל ולאכול פשוט

הוסטל או בית הארחה עם מטבח מאפשרים לפתור ארוחת בוקר וערב בחלק קטן ממחיר מסעדה. בעיר, שירות עצמי לפי משקל ו“פראטו פייטו” בצהריים, וסובה או פיצה משותפת בערב, זולים בהרבה ממסעדות à la carte. בחופי הנהר, הביאו אוכל. ארוחת הצהריים באטרקציה, במזנון במחיר קבוע, נוחה אבל יקרה יותר מהמקבילה בעיר; בטיולים של חצי יום ליד המרכז, חזרו ואכלו בעיר. עוד באיפה לאכול בבוניטו.

8. להגיע בזול יותר

קמפו גרנדה היא נקודת הכניסה הזולה ביותר: אוטובוס או רכב משם עולים פחות מטיסה ישירה לבוניטו, כשיש כזו. בקבוצה, הרכב השכור בקמפו גרנדה כבר פותר גם את התחבורה בעיר. ראו איך מגיעים לבוניטו.

על מה לא כדאי לוותר

• השנורקלינג העיקרי. הוא הסיבה לנסוע לבוניטו. טיול רק של חופי נהר ומערות חוסך, אבל משאיר בחוץ את מה שייחודי לאזור.
• מים ונעלי מים. מים באטרקציות עולים יותר, ונעלי מים או נעלי ספורט למים מונעות חתכים מהסלעים. קנו לפני הנסיעה.
• המרווח לדחייה. אם יורד גשם כבד והנהר נעכר, הטיול נדחה. מסלול עם יום פנוי אחד מאפשר לדחות בלי להפסיד את הכרטיס.
• כביש ושעות. לחסוך עם נהג עייף או נסיעת לילה בכביש עם בעלי חיים לא משתלם. בכביש מקמפו גרנדה לבוניטו יש קטעים בלי תאורה.
• כרטיס שהוזמן מראש בעונת השיא. לנסות לקנות במקום כדי לשלם פחות לא עובד: המחיר קבוע והמקומות נגמרים.