איפה לאכול בבוניטו: מסעדות, שעות ולמה לצפות

האוכל בבוניטו הולך לפי ההיגיון של הטיולים: היום מתחיל מוקדם, ארוחת הצהריים מתקיימת רחוק מהעיר וארוחת הערב היא בשדרה. מי שמבין את הקצב הזה נמנע משתי אכזבות נפוצות: לגלות שהיה צריך להזמין את המסעדה של האטרקציה, ולהגיע למרכז ב-22:30 כשהמטבחים נסגרים.

המדריך הזה מסביר איפה נמצאות המסעדות, מה אוכלים, כמה זה עולה במונחים יחסיים ואיך מתארגנים. רשימת בתי האוכל נמצאת במסעדות בבוניטו; המנות והמרכיבים של האזור נמצאים במה לאכול בבוניטו.

איפה נמצאות המסעדות

כמעט כל ההיצע מרוכז ברחוב קורונל פילד רבואה, השדרה שחוצה את המרכז, וברחובות הניצבים הקרובים ביותר. בכמה בלוקים נמצאים מסעדות הדגים, מסעדות הבשרים, הפיצריות, הגלידריות ומקומות הסובה. כאן העיר נפגשת בלילה, וההליכה מקצה לקצה לוקחת כרבע שעה.

מחוץ למרכז, המסעדות נמצאות בתוך האטרקציות ובמלונות החווה. מסעדה בודדת על הכביש היא דבר נדיר. אם אתם לנים באזור הכפרי בלי רכב, ארוחת הערב תהיה במלון או תהיה תלויה בהסעה. זה משפיע על בחירת הלינה; ראו איפה לישון בבוניטו.

מה אוכלים

המטבח של בוניטו משלב את פנים מאטו גרוסו דו סול, השפעה פרגוואית ומורשת יפנית מקמפו גרנדה. בקצרה:

• דגי נהר, כמו פינטדו, פאקו וטראירה, צלויים, על רעף, מטוגנים או במרק. הזמינות תלויה בעונה ובמקור, וחלק מגיעים מגידול.
• סובה, אטריות במרק שהביאו מהגרים מאוקינאווה לקמפו גרנדה, והפכו למנה אזורית.
• ברביקיו (שוראסקו) ובשר, עם נתחי בקר מהבקר המקומי וארוז קרטיירו (arroz carreteiro) של שיירות הבוקרים בפנטנל.
• השפעה פרגוואית: “סופה פרגוואיה” (sopa paraguaia, שהיא מוצקה, מעין עוגה מלוחה של תירס וגבינה), צ’יפה (chipa) וטררה (tereré).
• פירות הסראדו בגלידות, בממתקים ובליקרים: בוקאיובה, גואווירה, פקי, ז’טובה.
• קשאסה ארטיזנלית מהאזור, שמוגשת נקייה או בקייפיריניה.

הפרטים נמצאים במה לאכול בבוניטו.

טווחי מחירים, במונחים יחסיים

אנחנו לא מפרסמים מחירים קבועים כי הם משתנים לעתים קרובות. סדר הגודל הוא כזה:

לעיון, משפחה שאוכלת ארוחת צהריים באטרקציה וארוחת ערב à la carte כל יום מוציאה על אוכל סכום שדומה למה שהיא מוציאה על טיולים במסלול קצר. מי שמשלב שירות עצמי וכריכים חוסך הרבה. ראו כמה עולה טיול לבוניטו ובוניטו בתקציב נמוך.

שעות: העיר נסגרת מוקדם

את הקצב קובעים הטיולים. כמעט כולם יוצאים בין 7:00 ל-8:00 וחוזרים באמצע או בסוף אחר הצהריים. לכן:

• ארוחת בוקר היא במקום הלינה, מוקדם. בתי הקפה במרכז נפתחים מאמצע הבוקר ומשרתים בעיקר את מי שאין לו טיול באותו יום.
• ארוחת צהריים מתקיימת באטרקציה, בין 11:30 ל-14:00, למי שבטיול. בעיר, מזנוני השירות העצמי משרתים את מי שנשאר.
• ארוחת ערב מתחילה בסביבות 18:30 או 19:00, והמטבחים נסגרים בין 22:00 ל-23:00. בעונת השיא, השיא הוא בין 19:30 ל-21:00, ונוצרים תורים במסעדות המבוקשות ביותר.
• ימי מנוחה: בעונה השקטה, חלק מהמסעדות סגורות יום אחד בשבוע, לעתים קרובות בשני או בשלישי. ודאו לפני שיוצאים.

אחרי ארוחת הערב, התוכנית היא גלידה והליכה בשדרה. למה שיש מעבר לזה, קראו מה לעשות בבוניטו בלילה.

ארוחת צהריים בטיולים

לרוב האטרקציות יש מסעדה או שהן מציעות ארוחת צהריים אופציונלית בפורמט מזנון, במחיר קבוע לאדם. בדרך כלל מזמינים את ארוחת הצהריים בסוכנות יחד עם הטיול, ובחלק מהאטרקציות קשה או בלתי אפשרי לאכול בלי הזמנה. שאלו תמיד: “יש ארוחת צהריים באטרקציה וצריך להזמין?”.

בטיולי השנורקלינג, המקובל הוא שנורקלינג בבוקר, ארוחת צהריים באטרקציה וחזרה בתחילת אחר הצהריים. בחופי הנהר יש קיוסקים ומזנונים, ולעתים קרובות מותר להביא אוכל. בטיולים של חצי יום ליד העיר, אפשר לחזור ולאכול ארוחת צהריים במרכז.

מסעדות הרשומות במדריך

בתי האוכל שלמטה הם חלק ממדריך העסקים. הרישומים הבסיסיים הם בחינם ונבנים מנתונים ציבוריים; מיקומים מועדפים הם בתשלום ומסומנים.